פירוק שיתוף ואיזון משאבים

גירושין או פרידה מלווים בחלוקת רכוש הצדדים. הדבר יכול להיעשות על פי הסכם גירושין ו/או בהתאם להוראותיו של הסכם ממון, וכן להיקבע בהליך משפטי בערכאות.

המקור החוקי לחלוקת רכוש, בין אם במסגרת פירוק שיתוף (כמו בדירות ובנכסים), ובין אם באיזון משאבים (בחשבונות בנק, זכויות סוציאליות וכדומה), הוא שכמעט כל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים הוא "נכס בר-איזון" שעליו להיות מחולק מחצה על מחצה.

כך קובע חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, ובמילותיו הברורות בסעיף 5(א): "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג" (ההדגשה לא במקור).

חשוב להדגיש כי אין לרוב משמעות למידת התרומה של כל אחד מהצדדים לצבירת הנכסים. גם אם הגבר השתכר לאורך השנים במשכורות גבוהות והאישה נותרה בבית או עבדה בהיקף מצומצם, זכותה בכל ההכנסות ללא יוצא מן הכלל הינה זכות חוקית בלתי ניתנת לערעור (למעט מצבים חריגים בהם החלוקה לא תהיה שווה בגלל בטלנות מוחלטת ובולטת באופן קיצוני).

נכסים חיצוניים

חרף הוראת החוק הברורה שתוארה לעיל, וחרף העיקרון המובהק של שותפות מלאה בנכסים שנצברו בחיים המשותפים, ישנם סייגים שחשוב להכיר. חוק יחסי ממון משרטט מספר סוגי נכסים אשר אינם נכללים במצבת הרכוש, ונקראים בעגה המשפטית "נכסים חיצוניים". אלו הם:

• נכסים אשר היו שייכים לאחד מבני הזוג טרם החתונה (או טרם תחילת החיים המשותפים).
• נכסים שאחד מבני הזוג קיבל במתנה.
• נכסים שהועברו לאחד מבני הזוג בירושה.
• נכסים שהוסכם עליהם בכתב שיוצאו ממצבת הרכוש המשותף (למשל, בהסכם ממון).
• גמלאות מביטוח לאומי או כל גמלה או פיצוי אשר נפסקו/מגיעים לאחד מבני הזוג מכוח חוק בשל נזקי גוף או מוות.

דוגמה מוכרת לנכס חיצוני היא דירת מגורים שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג לפני הנישואין או החיים המשותפים, ואשר לכאורה איננה אמורה להיכלל במסגרת פירוק שיתוף ואיזון משאבים. עם זאת, ומבלי להיכנס לכל הניואנסים המשפטיים של הדבר, יודגש כי גם לסוגיה הזו ישנם חריגים שנקבעו לאורך השנים בפסיקה.

למשל, אם לאחד מבני הזוג הייתה דירה משלו ערב החתונה, אך המשפחה התגוררה בה במשך עשרות שנים, ייתכן והיא "תהפוך" לנכס משותף (בחלקה או במקצתה). כך גם ירושות ומתנות אשר התקבלו יכולות "להתמזג" ברכוש המשותף ולהיחשב כחלק בלתי נפרד מהמשאבים המשפחתיים.

עניין מהותי נוסף שיש לשים עליו דגש הוא שבמסגרת הנכסים המשותפים העומדים לחלוקה יש לכלול גם נכסים כדוגמת זכויות סוציאליות, פנסיה וכדומה. לעתים אף על ידי תשלום-חד-פעמי ועוד בטרם התקבלו כספי הפנסיה בפועל.

בהסכם או בבית המשפט?

בדומה לנושאים רבים בגירושין, גם באשר לחלוקת רכוש קיים יתרון רב בעריכת הסכם בין הצדדים. דהיינו, ניהול מו"מ מחוץ לערכאות וקבלת החלטות משותפות בדבר פירוק שיתוף ואיזון משאבים. הסכם גירושין יכול לאפשר לבני הזוג לקבל החלטות קונקרטיות הנוגעות למצבם הכלכלי בהווה, ולא פחות חשוב מכך – בעתיד.

חלוקת רכוש בהסכמה יכולה לקחת בחשבון היבטים במערכת היחסים בין הצדדים, לרבות פרמטרים אשר אינם בהכרח בתחום הקלאסי של המשפט.

ההסכמה עשויה לחסוך התנהלות מתישה וארוכה בבית המשפט, אשר הוצאות רבות כרוכות בצדה, ולקצר את דרכם של בני הזוג לשעבר אל הפרידה באופן מכובד, הוגן ובר-ביצוע. זאת ועוד, הסכמי גירושין מובאים לאישורן של הערכאות, כך שישנה עין נוספת הבוחנת אותם מבחינת עמידתם בכל תנאי החוק הרלבנטים.