גירושין הם אף פעם לא עניין פשוט. זהו הליך מאתגר ואמוציונאלי המעלה מטבע הדברים חששות רבים עבור הצדדים, ילדיהם ובני משפחתם. גם כאשר מדובר בגירושין לאחר תקופה קצרה, וביתר שאת אם בני הזוג צברו קילומטרז' רב שנים והם הורים לילדים קטינים (ולא קטינים).
היות שמדובר בדיני משפחה, ובמידה רבה גם בדיני נפשות, הליווי המשפטי שיינתן לצדדים במהלך הגירושין יכול להיות הרה גורל. הן משום שניתן לעבור את הגירושין בהסכמה, ולהימנע מהתכתשות בערכאות, והן מכיוון שזהו אחד מתחומי המשפט הדינאמיים והמשתנים ביותר. פסיקות תקדימיות הן עניין שכיח, חוקים חדשים הם נפוצים, ומעל הכל – אין משפחה הדומה לרעותה.
גירושין הם לא עניין להתייעצות עם חברים, בני משפחה ומכרים מהעבודה. גם אם אלו עברו בעצמם הליכי גירושין ו"חוו על בשרם" את הנושא. ההתייחסות לתיק הגירושין חייבת להיות פרטנית ואישית מחד, ומקצועית ושקופה מאידך.
השלבים השונים בגירושין
עם קבלת ההחלטה בדבר הגירושין, חשוב להיוועץ עם עורכי דין העוסקים בתחום. ייצוג משפטי נחוץ לא רק בשביל הגשת התביעה אלא גם לטובת תכנון אסטרטגיה כוללת להליך. ככל שהמתגרשת או המתגרש יקבלו ייעוץ משפטי במועד מוקדם יותר, כך ייטב. מבחינת קיצור לוחות זמנים, מבחינת הוצאות, וחשוב ביותר – מבחינת חשיפה לאפשרויות העומדות על הפרק.
גירושין בישראל יכולים להתנהל בפני שתי ערכאות בעלות סגנון מעט שונה. מצד אחד, בתי הדין הדתיים (לדוגמה, בית הדין הרבני בגירושין בין בני זוג יהודים), ומצד שני, בתי המשפט לענייני משפחה. בעבר היה נהוג לחשוב כי עדיף לגברים לפנות לבית הדין הדתי, לאור תפיסתו השמרנית של המוסד, ואילו נשים צריכות לבכר את בתי המשפט לענייני משפחה.
בפועל, ההחלטה לגבי הערכאה הרלבנטית צריכה להיבחן בהתאם לשיקולים ספציפיים הנוגעים לגירושין בין בני הזוג המסוימים העומדים על הפרק. ישנם לא מעט מקרים שדווקא הגבר עשוי להעדיף את בית המשפט לענייני משפחה, ולהפך, נשים שכדאי להן לשקול הגשת התביעה לבית הדין הדתי.
בנוסף ומעבר לערכאות, יש להבין כי קיימת גם אופציה שלישית והיא עריכת גירושין בהסכמה. קרי, ניהול מו"מ בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט או בית הדין הדתי, והגעה לכדי הסכם גירושין שיוגש לאישור בערכאות. הסכם גירושין זה יכול לכלול את כל הנסיבות והמרכיבים בגירושין, החל מחלוקת רכוש וכלה במשמורת, מזונות ילדים, הסדרת גט ועוד.
גישור גירושין
בשנת 2016 הוכנס בישראל חוק חדש המחייב זוגות מתגרשים לעבור הליך מקדים להליך המשפטי במסגרת גישור. הליך הכולל ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) אשר מתנהלות מול גורמי מקצוע. פגישות אלה מאפשרות לבני הזוג לעצור את רכבת הגירושין המשפטית ולהפנותה למסילה של הסכמה, גישור והבנה.
מנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי משרד הרווחה, עולה שמאז כניסתו של החוק לתוקף (נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים ואמור לעמוד למבחן המחוקק ביולי 2019), הם חד משמעיים. כ-50% מהזוגות אשר עברו את התהליך לא הגישו בסוף תביעה לגירושין בערכאות המשפטיות. כ-58% מהתיקים הסתיימו בדרכי שלום והסכמה, כ-26% מהזוגות המשיכו להליכי גישור פרטיים ורק כ-16% הגיעו בסוף לבתי המשפט או לבתי הדין הדתיים.
הצלחת החוק מחזקת את הנושא של גירושין בהסכמה. בין אם בעזרת המדינה ובין אם בסיוע עורכי דין באופן פרטי, הסכם גירושין הוא מתווה מומלץ. הוא מאפשר לקצר את התהליכים של הגירושין, חוסך הוצאות ומאבקים משפטיים, מסייע בהוצאת הילדים מהמאבק, מאפשר התאמה לנסיבות ועשוי לעזור במעבר לשלב הבא בחיים. במיוחד אם בני הזוג המתגרשים הם גם הורים לילדים, ודי לחכימא ברמיזה.