סכסוכי עבודה אינם נדירים במשק הישראלי. כ-7% מהתביעות המוגשות לבתי המשפט בישראל הינן בנושאים אלה, ובבתי הדין לעבודה נפתחים בכל שנה למעלה מ-55,000 תיקים חדשים. אין זה מפתיע כאשר מבין כל מדינות ה-OECD, העובדים הישראלים ממוקמים במקום השביעי מבחינת שעות עבודה שבועיות (יותר מ-40 שעות בשבוע לפי נתונים עדכניים והרבה מעבר לממוצע במדינות הארגון שעומד על כ-37 שעות שבועיות בלבד).
הערכאות הייחודיות אשר דנות בסכסוכי עבודה הינן בתי הדין האזוריים לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה. המחוקק קבע שורה ארוכה של חוקים שמטרתם להסדיר את דיני העבודה, ואלה כוללים גם לא מעט זכויות קוגניטיביות שאין לעובד זכות לוותר עליהן, כמו למשל הזכות לשכר מינימום או הזכות לפיצויי פיטורין. לחוקים אלה מצטרפים באופן תדיר פסקי דין מחייבים לרבות פסקי דין תקדימיים.
ייצוג משפטי בסכסוכי עבודה, על ידי עורכי דין המתמחים בתחום זה, הוא קריטי. תובעים ונתבעים רבים מגיעים לבתי הדין לעבודה מדי שנה לאחר שניסו לפתור את עניינם בעצמם, וביצעו טעויות אשר "סיבכו" אותם בהמשך. בפרט בנושאים שהציבור "פחות" בקיא בהם כדוגמת איך מנהלים הליך פיטורין לפי חוק, הפרת זכויות נשים בהיריון, עבירות משמעת בעבודה, אי תשלום זכויות בסיסיות (כמו חופשה או דמי הבראה), החובה לבצע מעקב אחר שעות עבודה וימי עבודה, הלנות שכר ועוד.
בין בתי הדין לעבודה להסכם מחוץ לערכאות
בדומה לכל סכסוך משפטי, גם סכסוכים הקשורים לדיני עבודה יכולים לפנות לשני נתיבים. אפשר לנהלם בערכאות, בפני בתי הדין לעבודה, ואפשר להסדירם באופן ישיר במו"מ. במקרים רבים, מומלץ (לכל הפחות) לנסות את הליכי הפשרה, שכן מקופלים בהם יתרונות רבים לכל הצדדים.
ראשית, מו"מ ישיר ואובייקטיבי בין הצדדים מאפשר התייחסות לנסיבות הספציפיות ומונע התכתשות בערכאות שיכולה להיות יקרה, מתישה וארוכה. שנית, המאבק המשפטי לא מוליד בהכרח תוצאה שתהיה שונה באופן מהותי ממה שהיה אפשר להשיג במסגרת מו"מ. שלישית, יש שהצדדים אמנם מסוכסכים נכון לרגע הנוכחי, אך מאחוריהם היסטוריה משותפת ולעתים גם עתיד. הסכמי פשרה, מעצם טבעם, מאפשרים להנמיך את גובה הלהבות.
כמובן שכאשר הפערים אינם ניתנים לגישור, ובמיוחד אם שזורים בהם רגשות של כעס ואכזבה, ייתכן ולא יהיה מנוס מפנייה לערכאות. בסיטואציות אלה יש לנהל היטב את התיק ולברר את כל העובדות לאשורן. תפקידם של עורכי הדין המייצגים את הצדדים הוא לספק את מלוא המידע והאפשרויות העומדות על הפרק. מתי הנסיבות מצדיקות דיונים ישירים ללא הליך משפטי בערכאות, ומתי אין ברירה אלא להגיש תביעה ולנהלה בהתאם.